במאמר זה ניתן למצוא מידע כללי הקשור לניקוי הקריסטלים ותחזוקה כללית שלהם. לנוחותכם, המידע מועבר בצורה של שאלות ותשובות.
ניקוי/טיהור קריסטלים
מדוע מנקים/מטהרים את הקריסטלים?
הקריסטלים שייכים לממלכת הדומם. הם קולטים, פולטים ומשדרים אנרגיה בעוצמה רבה יחסית, ויש להם שדה אנרגטי (אלקטרו-מגנטי) המקיף אותם. השדה האלקטרו-מגנטי של הקריסטלים גדול יחסית לדומם. כשמשתמשים בקריסטלים לצרכי ריפוי, האיזון של השדה המקיף אותם עשוי להשתנות או להיחלש, קריסטלים מסוימים עשויים לספוג אנרגיות שליליות מבחוץ. זה קורה בעיקר אם משתמשים בהם במדיטציה, ריפוי או ענידה כתכשיט. כדי להחזיר לקריסטלים את האיזון, נהוג לטהר אותם.
מתי רצוי לטהר את הקריסטלים?
טיהור ראשוני יסודי: כשקונים או מקבלים קריסטל חדש (חדש עבור המשתמש, זה עשוי להיות קריסטל בן אלפי שנים ויותר שעבר ידיים רבות) רצוי לעשות לו טיהור ראשוני. את הניקוי ניתן לעשות זאת במספר שיטות, הנפוצה ביותר היא שטיפה במים זורמים. שיטות נוספות מפורטות בהמשך.
טיהור קבוע: רצוי לעשות בסיום תהליך עם הקריסטל. אם זו אבן המשובצת בתכשיט, מטהרים את התכשיט כולו. יש הרבה דרכים לטיהור קריסטלים: הנפוצה ביותר היא במים, לניקוי יסודי יותר שלא נעשה באופן יומיומי מוסיפים מלח (פרט לאבנים ספציפיות). שיטות נוספות: הדלקת קטורת או עשבי מרפא כמו מרווה ליד הקריסטלים, הנחתם על מושבת-קוורץ, ניקוי בעזרת מדיטציה (לדמיין שעוטפים אותן באור), הבל-פה.
שיטות שונות לטיהור קריסטלים:
מים זורמים: זהו הטיהור הפשוט והזמין ביותר. מתאים לטיהור יומיומי. עושים שטיפה קצרה במים זורמים (להשתדל לא לבזבז מים). לאחר מכן מנגבים במטלית יבשה. טיהור במלח (פרט לאבנים מסוימות המוזכרות בהמשך): ממלאים כלי (בהתאם לכמות וגודל הקריסטלים במלח-ים יבש ומשקיעים בתוכו את הקריסטלים למשך מספר שעות. לאחר מכן שוטפים במי-ברז ומנגבים במטלית יבשה (למניעת היווצרות אבנית). את המלח יש לזרוק מאחר והוא סופח אנרגיות. אפשרות נוספת: ממלאים קערה או קערית במים (לפי כמות וגודל הקריסטלים), ומוסיפים 1-3 כפות מלח-ים. מכניסים את הקריסטלים לקערה ומשאירים אותם שם למספר שעות עד יממה. מוציאים ושוטפים במים. מנגבים בעדינות במטלית יבשה.
הנחה על מושבת קריסטל-קוורץ: למושבה של הקריסטל-קוורץ יכולת טיהור ואפשר להניח עליה אבנים במקום שטיפה במים או טיהור במלח. זה מתאים לאבנים שאסור לטהר במלח, המושבה מצוינת במקרים בהם כדאי להמנע משימוש במים כמו בשרשראות המושחלות על חוט מבד, תכשיטים המשובצים במתכות העשויות להשחיר ולהחליד במגע עם מים וקריסטלים בעלי נטייה להתפורר במים כמו קריסטלים ממשפחת הג’יפסום. רצוי שהמושבה תהיה גדולה בשטח לפחות פי ארבעה או חמישה מהקריסטל שעליה. בהתאם לגודל ניתן להניח על מושבה מספר קריסטלים ותכשיטים בו-זמנית. הערה חשובה: למושבות מסוג אחר, כמו: סיטרין אמטיסט וכו’ אין את היכולת לטהר קריסטלים.
מרווה/קטורת: מדליקים מקל קטורת או ענף מרווה, מעבירים בגובה נמוך מעל הקריסטל/ים.
מדיטציה: שיטה זו מתאימה לאנשים המנוסים בעבודה עם אנרגיה. ניתן להשתמש באנרגיית רייקי, וורטקסהילינג וכל סוג אחר של אנרגיית אור. מזמנים אור ומדמיינים שהוא עוטף את הקריסטלים מבפנים ומבחוץ ומטהר אותם.
הבל-פה: מתאים בעיקר כשאין מים זורמים או אפשרויות אחרות זמינות. מחזיקים את הקריסטל מול הפה ונושפים עליו. להבל הפה יש תכונת ניקוי. רצוי לנגב עם בד יבש לאחר מכן.
קערה טיבטית: יוצרת תדר חזק שמנקה ומטהר. יש להשמיע קול עם הקערה מעל ומסביב לקריסטלים.
אבנים שכללי הניקוי לגביהן שונים:
1. מלאכיט וכל האבנים הכוללות אותה: מלאכיט-קריסוקולה, מלאכיט-אזורייט וכן קריסוקולה וג’ם סיליקה לא מנקים במלח!!! אלה אבנים רכות וסופגות במהותן, והן עשויות לספוג אותו ולהשחיר.
2. אבנים שהקשיות שלהן נמוכה מ-5 בסולם הקשיות מ-1 עד 10 כמו: קלציט, פלואוריט, ענבר ניתן לנקות אותן במים אך רצוי לא במלח כי הן עדינות מדי ובעלות קשיות נמוכה יחסית ועשויות להשרט. האבנים מסעיף 1 נכללות גם בקטגוריה זו.
3. אבנים ממשפחת הג'יפסום: שושנת המדבר, סלנייט, אנג'ילייט ועוד. הן בעלות קשיות וקשיחות נמוכות במיוחד ונטייתן להשבר ולהשרט גבוהה במיוחד. מלח כמובן לא בא בחשבון ואיתן יש להזהר גם במים. אפשר לעשות טבילה מהירה במים לא זורמים וליבש מיד בעדינות. בשום פנים ואופן אין להשרותן מאחר והן עלולות להתמוסס. אותו עקרון חל גם על הג’ט (אבן מפחם מאובן בעלת קשיות נמוכה ביותר) וכן על השונגית.
4. אבנים שמכילות מתכת, או עשויות ממתכת: המטייט, מגנטייט, פיריט, קאלקו-פיריט, פיקוק-קופר ועוד, אינן מגיבות טוב למלח ועשויות להשחיר, ולהעלות כתמים. יש להמנע ממלח. אפשר לנקות במים, ניקוי קצר כמו בסעיף 3.
5. אופאל: מכילה אחוז גבוה של מים. היא עשויה לספוח אליה מלח, ולכן עדיף לנקותה במים או באחת השיטות האחרות המצוינות למעלה.
6. אבנים יוצאות מן הכלל שאינן צריכות ניקוי אנרגטי (כן כדאי לנקות מאבק מצטבר): מושבת קריסטל-קוורץ מנקה קריסטלים אחרים וגם את עצמה. ניתן לשטוף במים מדי פעם כדי לנקות מאבק. כלל זה אינו חל על גנרטורים בודדים וחלוקים של קריסטל-קוורץ. סיטרין וקיאנייט מושבות וגבישים בודדים. גם הן אינן זקוקות לניקוי. כמובן שניקוי יחד עם אבנים אחרות לא יזיק להן, אך אינו ממש הכרחי.
הטענת קריסטלים באנרגיה, איך זה נעשה ומדוע?
נהוג לחשוב שהנחה בשמש היא חלק מהניקוי, זה אינו נכון. הנחה בשמש נעשית לצורך הטענה בלבד. מטעינים קריסטל בדרך כלל אחרי שמשתמשים בו הרבה ומרגישים שההדהוד שלו נחלש. זה מתבצע על-ידי חשיפת הקריסטל לאור השמש או הירח. ניתן להטעין גם באנרגיית ריפוי כמו רייקי או וורטקסהילינג, אך זו טעינה עדינה יחסית. השמש מצוינת לכל האבנים, אבל יש לזכור שעודף חימום יכול להזיק, ליבש ואף לסדוק את האבנים, לכן רצוי שאור השמש יהיה לא ישיר.
הטענה לאור ירח: אור הירח הוא השתקפות עקיפה של אור השמש. חשיפה אליו מהווה טעינה איטית ועדינה יחסית, אך יש לה את האפקט שלה.
אחסון קריסטלים
היכן נכון לאחסן קריסטלים, האם יש חשיבות לחומר ממנו עשוי כלי האחסון?
הכלי בתוכו מונחות האבנים נתון לשיקול אישי: רצוי שיהיה פתוח ועשוי מחמרים טבעיים, אך זה לא הכרחי, הקריסטל לא נפגע מכך ששמים אותו בכלי פלסטיק או במקום סגור, הקרינה שלו כן תהיה פחות מורגשת במקרה כזה.
האם צריך להמנע מלאחסן קריסטלים מסוימים השונים זה מזה ביחד כי זה יכול להזיק להם?
למעשה אין מניעה כזו. החשיבות של הקריסטלים היא באנרגיה שהם מהדהדים מול יצור חי: אדם או חיה והאינטרקציה שהם יוצרים עמו. מאחר והקריסטלים שייכים לממלכת הדומם אין להם רגשות או מחשבות ובאנרגיה שלהם אינם מפריעים זה לזה. ניתן לשים כל אבן ליד כל אבן אחרת, אך יש לקחת בחשבון שכל עוד הן סמוכות זו לזו הן ישפיעו זו על זו בהדהוד וברגע שיורחקו זו מזו יחזרו להדהד את האנרגיה הרגילה שלהן. כך שהשיקול הוא רק לגבי יצור חי, אדם בדרך כלל שעשוי להיות מושפע מהצירוף.