התעניינות לגבי מוצר

חלומות – חלון פנימי אל המקומות הנסתרים בנפש

    X

    חלומות – חלון פנימי אל המקומות הנסתרים בנפש

    Man sleeping on a bed in the clouds high up in the sky

    תופעת החלום עוררה עניין רב בקרב בני אדם מאז ומעולם. קיימות אמונות וגישות רבות ושונות לגבי משמעותם…

    "חלום” הוא שם כללי לפעילות פנימית המתרחשת בעת השינה אצל בני אדם ואצל חלק מבעלי החיים, שעשויה לכלות בתוכה מראות, מחשבות, רגשות ותחושות. יש רמות שונות של חלימה, שתלויה בעיקר ברמת התפתחותו של החולם. החוויה היא  בעיקר של מראות וקולות, וכן רגשות כמו פחד, הנאה, כעס, שמחה. בחלק קטן מהחלומות קיימות תחושות פיזיות, עשויים להופיע בהם בערבוב חוויות שחווה האדם בעברו הקרוב או הרחוק, מקומות שבהם היה או מקומות דמיוניים, הקשרים סבירים או בלתי הגיוניים, דמויות מוכרות ודמויות דמיוניות. הם עשויים להיות יומיומיים או מוזרים ואף לחזור על עצמם שוב ושוב.

    בתרבויות המפותחות פותחו גישות שונות להתייחסות לחלומות. חלקן רואות בו חזיון נבואי שיתגשם, מסר אלוהי, מציאות מקבילה או אמת פנימית שבוקעת ללא שליטה, ומנגד היו שראו בהם תגובה מקרית של המוח, ותו לא. התפישה כי בעוד הגוף ישן ונמצא במנוחה, משוטטת הנפש במקומות שונים, נפגשת עם אנשים שונים ורחוקים ומבצעת פעולות שהגוף אינו מסוגל להן ב"עולם הרגיל של העירות". הביאה להתפתחותם של  מנהגים שונים, למשל: יש המאמינים כי אסור להעיר אדם משינה פן נשמתו תאבד ותישאר בתוך חווית החלום.

    חלומות ומודעות עצמית בהיסטוריה ובעת החדשה
    נתינת חשיבות לחווית החלום היא עתיקת יומין ולמעשה קיימת מאז ומתמיד, בתקופה המודרנית נעשה שימוש בחלומות בתחומים שונים של בריאות הנפש. בתקופות קדומות יותר תפסו החלומות מקום של כבוד וקיבלו התייחסות רצינית בעבודתם של הנביאים, המלכים והשליטים לסוגיהם.

    חולמים  מפורסמים
    החולמים המפורסמים ביותר ביהדות מופיעים בתנ”ך בספר בראשית. הראשון בהם הוא יעקב בן-יצחק שחלם את חלום הסולם המפורסם. במסעו לצפון הארץ הוא שוכב לישון באזור הנמצא צפונית לירושלים וחולם על סולם מוצב ארצה, ראשו בשמים ומלאכים עולים ויורדים בו. בחלום מתגלה אליו אלוהים ומבטיח לו את הארץ וכן הגנה מפני אויביו. יעקב קם נפעם בבוקר מהחלום ומצהיר שזהו בית אלוהים ושער השמים וקורא למקום “בית אל” היישוב שהוקם במקום זה ומכאן נקרא אכן “בית-אל”.

    חולם ידוע נוסף הוא  יוסף, בנם של יעקב ורחל, שיחד עם אחיו ירד למצרים. בספר בראשית מספר יוסף לאחיו חלומות שחלם, ובעקבות זאת הם פועלים כדי לסכל את הנבואה שהופיעה בחלום. מאוחר יותר, כשיוסף כבר במצרים, הוא מפרש את חלומו של פרעה על שנות הבצורת הבאות על מצרים וכאן הכוונה כמובן לחלום על שבע הפרות הרזות ושבע הפרות השמנות, חלום מפורסם בזכות עצמו ולפי התנ”ך זוהי אכן נבואה שמתגשמת בבוא העת.

    בחלק מהחברות כמפותחות היה מעמד מיוחד לפותרי חלומות, שפירשו עבור החולמים את המסר שהועברו בחלומותיהם.

    חלון אל הנפש
    תפיסה שונה לגמרי, ומודרנית במהותה, הציג  הפילוסוף אריסטו שטען כי מקורם של החלומות אינו בעל-טבעי, אלא בחוויות ממשיות שחווה האדם. העקבות התחושתיים והרגשיים של חיי היומיום נותרים באדם, ומופיעים בחלומותיו בצורה מקוטעת ומעורבבת שיוצרת תובנות חדשות. עוד דמות ידועה שהתייחסה אל החלימה בהרחבה היה זיגמונד פרויד, אבי הפסיכולוגיה, שראה בחלומות שיקוף של התת מודע, של דחפים ותשוקות מודחקים, בעיקר מיניים. פרויד הרבה לנתח סמלים וטען כי קיים קשר בין דברים המופיעים בחלום לבין הפירוש הנסתר שלהם.

    קרל גוסטב יונג, פסיכיאטר שוויצרי ומתלמידיו של פרויד דגל בגישה רוחנית יותר וראה בחלומות מנגנון המפצה על חוסרים אצל האדם, הוא טען שאדם שחי את חייו ללא מתן ביטוי לנקודות חשובות באישיותו, יפצה על כך בחלום. כך, החלומות מסייעים לאדם לזהות את אותם חלקים מוזנחים, ולעתים מציעים פתרון. יונג טען שיש לנתח מספר גדול של חלומות ולחפש את הנושאים המשותפים להם. בצד הניתוח הקונקרטי של החלום, הנעשה בעזרתו ובשיתוף הפעולה של בעל החלום, עסק יונג גם בסמלים האוניברסליים המופיעים בחלומות, במוטיבים הקשורים לכל בני האדם והעוסקים בבעיות יסוד של הקיום.

    חלימה ועיסוק בה בימינו:
    לא מעט אנשים מתחום הפסיכולוגיה והמיסטיקה עוסקים בחלימה ופרשנויותיה, זהו נושא בו רב הנסתר מהידוע, אך ללא ספק נותן זווית מעניינת ובלתי שגרתית להתבוננות על הקיום האנושי. במפגשי ייעוץ מאד מקובל היום להקשיב לחלומות משמעותיים שמביאים המתייעצים ולנסות לעזור להם להבין אותם, שיטות התפתחות אישית רבות מעודדות לרשום חלומות ולהתבונן עליהם. כמובן שכל "פתרון" של חלום, בין אם החולם פירש אותו או איש מקצוע כיוון אותו לכך, חשוב שיהיה משמעותי עבור החולם.

    חלומות צלולים
    המושג “חלומות צלולים” או “חלימה מודעת” ובאנגלית lucid dreams הוזכר לראשונה בתחילת המאה ה-20 עלי ידי הוגה הדעות פרדריק ואן-אידן. הוא שם לב שבחלומות שונים הוא מודע לכך שהוא חולם, בשלב כלשהו הוא הרגיש שהוא יכול לשלוט במידה מסוימת בהתנהלות שלו בתוך החלום. הוא החל לכוון לכך ולרשום את חוויותיו. לאחר תרגול של מאות חלומות כאלה החל להגיע למקומות מסוימים בתת המודע שלו באופן נשלט.

    כשפרסם את מסקנותיו, רעיון נדחה בהתחלה על הסף ע”י הקהילה המדעית ובעצם רק בשנות ה-80, כשתקופת הניו-אייג’ תפשה תאוצה הוכח מדעית קיומם של חלומות כאלו. במחקרים שנעשו, החולמים הצלולים מדווחים שבמהלך החלום הם חווים את מציאותו כאמיתית לחלוטין, לעיתים אפילו באופן חד וברור יותר ממציאות היום יום.  בהתאם לרמת המיומנות שלו, יש לחולם שליטה על המתרחש בחלום. הוא יכול לבנות כל מציאות מדומה שבה יחפוץ ומציאות זו תהיה חיה ורוטטת כמציאות בזמן העירות. חולמים פחות מיומנים מתנהלים בתוך חלום צלול כמו במשחק מחשב כשהסיטואציה אינה בבחירתם, אך הם יוכלו לשלוט בעצמם בתוכו. כיום קיימים ספרי הדרכה, סדנאות, אמצעים טכנולוגיים מיוחדים ופורומים במחשב העוסקים בחלומות צלולים. ועצות מחברי הפורומים, מסייעים לחולמים המתחילים ללמוד, כיצד להגיע לשליטה מלאה בחלום הצלול.

    חלומות צלולים, כשמתרגלים אותם מתוך כוונה חיובית יכולים להביא תועלת רבה. ניתן להפוך אותם לאמצעי המביא לחוויות רוחניות ומיסטיות עמוקות. דיווחים של חולמים ברחבי העולם, לרבים זוהי אפשרות לחוויות מיסטיות של התאחדות עם האור, שלווה עמוקה ומשמעות חדשה לחיים.