הרוב הכמעט מוחלט של הפונים/ות אלי עושים זאת כדי לתקן משהו: לרפא, לפתור בעיה, לכבות שריפה, באופן כללי לשחרר חסימות….
הסוג השני, והם מעטים, באים כדי לקבל ליווי לצמיחה, וזה לא שאין להם אתגרים או סוגיות לפתור, אלה א.נשים שרוצים ליווי בתהליך של לגדול מבפנים.
מעטים מאלה שמגיעים אלי עונים להגדרה השנייה… אילן היה כזה. הוא פנה אלי באימייל, במאי 2014, בהתנסחות מנומסת וברורה, ובין היתר הזכיר שהוא חולה במחלת הסרטן. ביקשתי לדעת מהן הציפיות שלו מהמפגש איתי. בשיחת הטלפון הראשונה סיפר שכשקרא באתר שלי הבין שאני האדם הנכון עבורו. “נכון מאיזו בחינה?” שאלתי, והוא ענה שהוא לא יודע עדין והוא כנראה יבין יותר כשנפגש.
חשוב לציין שבטיפול אנרגטי לא ניתן להבטיח ריפוי מוחלט ואפילו לא ריפוי כלשהו, אבל הכל יכול לקרות, ואנו המטפלים אמורים לעשות כמיטב יכולתנו לתת כל עזרה שנוכל.
בנקודת הזמן בה נפגשנו, אילן היה בן חמישים, לימד ב’שנקר’ עיצוב תכשיטים, ובמכללת אריאל במגמת אדריכלות. בצעירותו למד ארכיטקטורה ב’בצלאל’ ובהמשך עשה כמה דברים מעניינים ולא שגרתיים, כמו קורס ליצנות רפואית, והליכה על חבל, אומנות שלמד מחבר. מאז ומתמיד ראה עצמו כמטפל, לרוב באמצעות שיחות של אחד על אחד.
הוא לקה בסרטן מסוג אלים שנקרא CDC מחלה שמתחילה להתפתח מהכליות ובשל נדירותה אין כמעט מידע לגביה. הוא עבר טיפולים קונבנציונליים: כימותרפיה ממושכת ושישה ניתוחים, אחד מהם להסרת אחת מכליותיו, וכן טיפול ביולוגי. הוא ניסה שיטות תזונה שונות ובמשך שתיים-עשרה שנים הצליח לשרוד ולתפקד בצורה סבירה יחסית למצבו, עד כדי כך שלמתבונן מהצד שלא קיבל מידע, קשה היה לנחש שמשהו אצלו אינו תקין. שנה קודם לכן חלה הרעה במצבו הפיזי, ותוצאות הבדיקות הראו שהגרורות התפשטו לצד הימני של המערכת הלימפטית של גופו.
בפגישתנו הראשונה, כשנכנס לקליניקה נראה היה שהחדר נמלא אור, ראיתי לפני אדם גבוה, דק ומזוקן עם שיער אפור ועיניים בהירות, בעל סגנון דיבור רהוט וזורם ושמץ של מבטא זר. הוא הקרין נקיון וצלילות אנרגטיים ומיוחדים ואופטימיות, שילוב מיוחד במינו.
במפגש הראשון אני בדרך כלל מבקשת שהמתייע/ת יספרו לי את מה שנראה הכי חשוב לספר. אילן דיבר על מחלתו, על עיסוקו כמורה במכללות לעיצוב ועל עבודתו והתחביבים שרכש במהלך השנים. הוא התחתן כשהיה בן שלושים ושמונה, והמחלה התגלתה ממש לפני החתונה. הוא התגרש לאחר מספר שנים, וגרושתו הפכה לאם חד-הורית לילד שאינו שלו, עם שניהם שמר על קשר מיוחד.
דיברתי איתו על מחלתו, בעיקר כדי למצות את הנושא, ברור היה לשנינו שלא על זה הוא רצה לשוחח איתי, היו לו מספיק שיחות בנושא עם רופאיו, לא טעיתי.
שאלתי אותו אם הוא מפחד מהמוות, והוא אמר שאינו רוצה למות אך גם אינו פוחד מהמוות והוא מאמין שמה שצריך לקרות קורה. דיברנו על מסע הנשמה ובחירות שעושה הנשמה עם הכניסה לגוף. הוא לא ידע להגיד לי מה רצה להפיק מהמפגשים שלנו, רק אמר שמאד ברור לו שהגיע למקום הנכון. מכאן ואילך מחלתו הוזכרה פה ושם, אך לא היתה הנושא המרכזי.
אילן היה מיוחד, מאד… במהלך השנים שמתי לב שהעוצמה של החיבור והתקשור שעובר עולה ומתחזקת ככל שהמתייעצים איתי מפותחים יותר, תודעתית ורוחנית. העוצמה האנרגטית שחולל אילן בעצם נוכחותו היתה נדירה, חשתי שכל מפגש בינינו, בנוסף למה שתרם לאילן גם מעלה את התדר שלי. תובנות לגבי העניין הזה זרמו אלי בהמשך.
במערכי קריסטלים טיפוליים לחולי סרטן, הכלל הוא לשמור על פשטות, להשתמש באבנים עדינות יחסית ולהמנע מתגבור אנרגטי, מאחר ומחלת הסרטן במהותה היא תגבור ביצירת-תאים. אבנים חזקות או בעלות אנרגיה בוטה משולבות רק במקרים מיוחדים.
המערכים שעשיתי לאילן התבססו על כמה סוגי אבנים: הסוג הארצי: סמוקי-קוורץ, פטריפייד-ווד, אנדלוסייט וסודלייט, אבנים שמחזקות את ההילה: סיטרין וקרידייט, אבנים מרגיעות: ענבר, אוונטורין ואגת תחרה-כחולה ואבנים רוחניות עדינות: אמטיסט, לפידולייט, סלנייט ודנבורייט. אילן הגיב נפלא לטיפול הקריסטלי, הוא ריחף והתחבר למימדים גבוהים בקלות רבה, שותה בשמחה את האנרגיה המעודנת שהוזרמה אליו.
הנושא המרכזי בשיחות בינינו היה הייעוד והפוטנציאל שלו כאדם ועד כמה הוא מממש אותם בחייו. קיבלתי מסרים ברורים וחד-משמעיים עבורו, לדוגמא: “רמת ההתפתחות ברמת הנשמה של אילן גבוהה מאד, גבוהה אף יותר משלך. הוא הגיע אליך כי לך יש את האפשרות ללוות אותו, להנחות אותו ולהראות לו את הכיוון.” הובהר לי גם שאילן הוא סוג של מורה רוחני שייעודו לדבר עם אנשים, כמה שיותר.
המסר המדהים ביותר שקיבלתי היה לגבי התהליך שלי, הובהר לי שאמנם רמת ההתפתחות הרוחנית של אילן גבוהה משלי, אך הוא כן זקוק ליציבות, הנסיון והיכולת שלי שלי להצביע עבורו על כיוונים. כדי לעזור לו וללוות אותו, ההדרכה שלו "העלתה” אותי ברמת התדר, מה שהסביר את התחושה שהיתה לי בנוכחותו, התחושה שאני הופכת להיות אוורירית יותר, שההילה שלי גדלה ויכולות החישה והתקשור מתחזקים משמעותית. זה היה נרגע בהדרגה לאחר לכתו וקורה מחדש בכל פעם שהגיע. בלי קשר לתהליך שלו, המפגשים איתו היו עבורי מתנה רוחנית מדהימה, החיבור איתו הראה לי פוטנציאלים עתידיים…
למטפלים אלטרנטיביים, אסור להתערב או לנסות להשפיע על טיפול קונבנציונלי/תרופתי כלשהו, והאיסור הזה חשוב ומודגש במיוחד כשמדובר במחלות קשות, כך שכל תהליך שאילן עבר בעזרתי היה במקביל לטיפולים אחרים שבחר לעבור. מתחילת הדרך הוא עדכן אותי לגבי מטפלים רוחניים נוספים שפגש בזמן מחלתו, במקביל אלי ואחרי. היה מדהים להווכח שכל מי שהעביר לו מידע מתוקשר העביר בעצם מסרים דומים לאלה שאני העברתי, כל מתקשר בכלים שלו.
הוא סיפר לי שמעבר לחומר הלימודי שהוא מלמד, הוא עושה לתלמידיו שיחות של אחד על אחד בנושאים שונים והן לרוב מתקיימות על גג המכללה. הוא לא קבע מראש נושאים ספציפיים לשיחות, השיחה היתה מתחילה מנקודה מסוימת ומתפתחת משם. הוא סיפר שתלמידיו מאד אוהבים את השיחות האלה ונפתחים אליהן בשמחה רבה.
נתתי לו ‘שיעורי בית’, מעין מטלות אותן יבצע אם ימצא לנכון, בקצב ובצורה הנכונים עבורו: הוא קיבל רשימת ספרים לקרוא, בין היתר: “שיחות עם מלאכים” של מייקל אברמס, “מסע הנשמות” של מייקל ניוטון, כל הספרים של בריאן וויס (“שורשים ושיעורים בזמן”) וספרים בנושא ריפוי קוונטי של דיפאק צ’ופרה. אני יודעת שהוא השיג לפחות את חלקם והחל לקרוא אותם. הצעתי לו שיתחיל לכתוב, ולשתף את מי שמעוניין במה שיש לו להגיד. גם כאן הוא נענה והחל להעלות דברים על הכתב.
המטלה השלישית היתה בעיניי החשובה מכל: ליצור קבוצה שהוא יהיה המנחה שלה, שבתחילה תהיה אולי קטנה, שתיפגש במקום כלשהו, אולי אפילו בסלון ביתו וכשיהיה צורך בהמשך במקום גדול יותר. לשמחתי אילן סיפר לי שאני ‘מתפרצת לדלת פתוחה’ ושהוא כבר החל לתכנן משהו מעין זה. היה מרגש לגלות שהמסרים שקיבל דרכי כבר הועברו אליו קודם, ונכנסו לתחילתו של ביצוע. הוא בנה מערך של הרצאות בהן יעמוד מול קבוצה וייתן לנושאים לעלות מאליהם.
נקודת המבט המאד מיוחדת שלו פתחה נושאים לשיחה, כשהצעתי לו לשתות תה, הוא הוקסם: “מיכל, בכל פעם שאני מגיע את פותחת בפני כל כך הרבה בחירות… איזה טעם? איזה ספל? חם או קר? איך להמתיק? ” הוא צדק – והרי כל צעד בחיים מורכב מאינסוף בחירות שמרכיבות המארג של החיים שלנו.
באחת השיחות שלנו שאלתי שאלה: “מהי החשיבות האמיתית של להשאר בגוף הנוכחי בגלגול הזה יותר ויותר ?” כשהנטייה היא להמשיך לחיות יותר ויותר, מגיעה מהזווית האנושית של הגלגול הקיים ופחות עקרונית מבחינת מסע הנשמה.
המסר המופלא ביותר שקיבלתי עבור אילן היה, שהוא נשמה מפותחת שבאה לעשות תפקיד, להעביר מידע ולעזור לכמויות גדולות של אנשים וזה כנראה ההסבר ל”נס הרפואי” בהיותו עדין חי ומתפקד אחרי 12 שנים של מחלה קשה, שתוחלת החיים הידועה איתה היא בדרך כלל לא יותר משנה-שנתיים. המסקנה היתה שאם יישמע לקריאה הפנימית וייתן דגש להתפתחות הרוחנית יש סיכוי שזה ירוויח עבורו זמן חיים נוסף בגלגול הנוכחי.
המאמר המקורי על אילן נכתב ביולי 2014, חודשיים לאחר שהחל לבוא למפגשים שבועיים והיה עדין בתהליך של טיפול. כתבתי מתוך ידיעה שדברים עדין קורים ובטח יהיו התפתחויות ושינויים. הוא הסכים שאציין את שמו האמיתי (מטופלים/ות שכתבתי עליהם מוזכרים בשם אחר למען שמירת פרטיותם) אך במקרה מיוחד זה הסכמתי לחרוג מהכללים. קיבלתי את הסכמתו לצרף את תמונה למאמר, כי ברור היה לשנינו שלנשמה של אילן יש תפקיד לעשות שירות מסוים ולשמו ותמונתו יש חלק בכך.
והנה טוויסט מעניין בעלילה: כשלושה ימים לאחר הפרסום, האתר שלי הותקף במתקפת סייבר ונגרם לו נזק, גיבוי הועלה שכלל את כל החומר, פרט למאמר על אילן, סיפרתי על זה לאילן, והוא סבר שזה לא במקרה, וחושב שאולי עדיף לחכות להתפתחויות הבאות.
אילן המשיך להגיע פעם בשבוע ולאחר מכן פעם בשבועיים במשך ארבעה חודשים נוספים ואז סיפר לי שהוא נוסע לחו”ל לתקופה, בין היתר כדי לנסות טיפולים נוספים, פיזיים ורוחניים ושינסה לשמור על קשר ולהגיע מדי פעם.
הוא הגיח שוב, כשנה וחצי לאחר מכן, במאי 2016. רזה יותר משמעותית אבל עדין זקוף-קומה, שופע אור וחיובי כהרגלו. הוא סיפר לי שהתוצאות של הבדיקות האחרונות לא טובות ולמעשה הסרטן כבר התפשט בכל הגוף, כששאלתי איך הוא מרגיש עם המידע הזה, אמר שמבחינתו זה פשוט מידע שמספרים לו, הוא לא חש שזה נוגע בו, הוא ממשיך לעשות תהליכים של התפתחות רוחנית, אבל כמובן מאמין לרופאים ופועל לפי הוראותיהם.
אזרתי אומץ וביקשתי בקשה: לא הכרתי את משפחתו, והבנתי שיכול להיות מצב שהוא יעזוב את גופו הפיזי ואני לא אדע את זה. בזכות הפתיחות בינינו והאישיות הכל-כך מיוחדת שלו הרגשתי נוח לבקש שבבוא היום יהיה מי שיודיע לי… אילן אמר שהבקשה שלי הגיונית ושבהחלט ידאג לזה.
פגישה נוספת שנקבעה לכמה שבועות אחרי בוטלה על ידיו מסיבה טכנית, וזו היתה הפעם האחרונה ששמעתי ממנו.
ביום חמישי 28/9/17 קיבלתי שיחת טלפון ממספר לא מזוהה, אישה עם קול עדין ומבטא אנגלו-סקסי הציגה את עצמה: “שמי גילה ואני אחותו של אילן קרייזמן”.
לרגע קפאתי. ידעתי מה אני הולכת לשמוע ממנה: אילן כבר לא איתנו. חשתי תחושה מעורבת של עצב והקלה, הקלה על הנשמה המיוחדת הזו שממשיכה במסעה אחרי 15 שנים של מאבק בלתי פוסק במחלה. על הגוף שבשלבים האחרונים כבר היה מיוסר וכעת שוחרר, על הנשמה הגבוהה שעברה למימד אחר, להמשיך לעשות שם את עיבוד השיעורים שלה.
היא סיפרה לי שהם קמים למחרת בבוקר מהשבעה, שהיא מצאה את מספר הטלפון שלי רשום אצל אילן והבינה שהיא חייבת להתקשר אלי. זו היתה שיחה מאד מרגשת לשתינו.
מסתבר שאילן, לא עשה את מה שביקשתי עוד בחייו, אבל יש לי תחושה שבדרכו שלו הוא דאג לזה אחרי שעבר הלאה…
אני מקדישה את המאמר הזה לאילן המקסים, שהגיע לקבל ממני הילינג, תמיכה הדרכה, אבל היה גם מורה מדהים מאין כמוהו.
אילן קורן (קרייזמן) 1964-2017