תיאור ומראה:
זהו פחם מאובן, אבן ריפוי שצבעה תמיד שחור. סבורים שהשם נגזר משמה של העיר הטורקית העתיקה ג’גס. הג’ט המשובחת ביותר מגיעה מצפון סקוטלנד. למעשה זהו סוג של עץ מאובן שהתפחם, אך להבדיל מהעץ המאובן (פטריפייד-ווד) הרגיל, בו המבנה התאי מכיל מולקולות של מינרלים נוספים, הג’ט מורכבת מצמחיה, בעיקר עצים, שנשרפו ובהתאבנם שמרו על צביונם המקורי. מעריכים את גילם של עצים מאובנים אלה בכ-180 מיליון שנה, מקורם ביערות עתיקים שנקברו מתחת לביצות והתאבנו בבטן-האדמה בתהליך ארוך בו הופעלו עליהם חום ולחץ אדירים.
ג'ט בהיסטוריה:
קישוטים וחרוזים עתיקים העשויים מג’ט נמצאו באתרי קבורה מתקופת הברונזה (החל משנת 3300 לפני הספירה). יש מידע על שימוש בה גם בתקופת רומי העתיקה. הפופולריות שלה גברה בתקופה הויקטוריאנית, במאה ה-19, כשהמלכה ויקטוריה אימצה אותה בהתלהבות וענדה תכשיטים שונים העשויים ממנה, דבר שגרם לייצור המוני של תכשיטי ג’ט המיועדים לכל שכבות העם ולפופולריות עצומה שנמשכת בעצם עד היום. באופן כללי היא אינה יקרה יחסית.
ההבדל בין ג'ט ומינרלים דומים:
קיים פחם רגיל שגם הוא עבר תהליך של התאבנות אך הוא הרבה יותר צעיר בגילו, הוא נפוץ יותר ומחירו נמוך יותר. הג’ט דחוסה יותר, ומשקלה הסגולי גבוה יותר. יש המכנים אותה ‘ענבר שחורה’, שם שאינו מתאים לה משום בחינה, גיאולוגית או גימולוגית. המכנה המשותף היחיד בין הג’ט והענבר, פרט להיותן שייכות למשפחת המאובנים, הוא שכשמשפשפים אותן מול חומרים מסוימים, נוצר חשמל סטטי.
מידע גימולוגי:
אין לה נוסחה כימית קבועה, היא מורכבת ברובה מפחמן (C) המבנה הפנימי אמורפי (חסר סדר). היא תמיד אטומה והקשיות נעה בין 2.5 ל-4 לפי סולם של 1-10. משקלה הסגולי נמוך יחסית: כ-1.28 גרם לסמ"ק (יכול להשתנות קצת לכאן או לכאן). יש לנקותה בעדינות, לא להשרות במים, או לחשוף אותה לחום/אדים. כדי לבדוק אם אבן מסוימת היא אכן ג’ט, נוגעים בחלק ממנה עם קצה לוהט של מחט. ג’ט אמיתית תריח כמו פחם שרוף. התגלו מרבצים שלה במקומות רבים בעולם, בין היתר: ארה”ב, אירופה, הודו והמזרח התיכון.
שימוש אנרגטי:
משמשת כפילטר אנרגטי (מפחם עושים גם פילטר שמנקה מים). מצוינת להגנה וקרקוע. אבן סופגת, המנקה את ההילה מאנרגיות שליליות וצפופות. מצוינת לפחדים למיניהם, כולל פוביות (פחדים לא הגיוניים שמשתלטים על התודעה). מאזנת תנודות במצב הרוח. אבן הגנה מצוינת, טוב לענוד אותה בתקופות של אבל וצער, עוזרת לאוורר את ההילה מאנרגיות קשות. השימוש הטוב ביותר בה למי שזקוק להגנה וטיהור מאסיבי, הוא בענידה כשרשרת או צמיד.
היבט רוחני:
מלווה מצוינת בתהליך עלייה למחוזות רוח גבוהים. מאפשרת לראות את המימד האלוהי בכל חוויה שלילית או לא נעימה.
היבט מחשבתי:
עוזרת להרגיע מחשבות טורדניות ומפחידות. מחזקת חזונות והשראה המשמשים למטרות פיננסיות. מצוינת ככלי עזר לתהליכי שפע.
היבט רגשי:
האנרגיות שלה מסוגלת לחדור לעומק נפשו של האדם. מקילה על מצבי דכדוך. ניתן להחזיק או לענוד אותה כדי להשקיט התקפי היסטריה. מעניקה למשתמש בה תוספת מוטיבציה למימוש שאיפות ורצונות.
היבט פיזי:
מרגיעה כאבי ראש, לעיתים אף מיגרנות. יכולה להרגיע מצבים אפילפטיים בזמן ובין התקפים (לא במקום תרופות כמובן). מרגיעה כאבי בטן מסוגים שונים, עוזרת מאד לתופעת גזים (ידועים כדורי הפחם השחורים שבולעים והם סופגים את הגזים),את אבן הג’ט כמובן לא מתאים לבלוע, אך היא עוזרת לסוגיה זו באופן אנרגטי בהנחה על הבטן או אחיזה ביד.